- דלטור
- דִּילָטוֹר, דִּלָטוֹרm. (delator) informer, sycophant. Snh.43b; a. e.Pl. דִּילָטוֹרִין, דִּלָ׳. Y.Peah I, 16a; Lev. B. s. 26; a. fr.
Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature. Jastrow, Marcus. 1903.
